הנער העזתי עושה הצגה של פצוע שנפגע מאש צה"ל. אמא שלו חושבת שהוא באמת נפצע ואז מסירים את התחבושת מהראש שלו ואומרים לאמא שתהיה רגועה כי הכל בסדר. הכל הצגה. וזו הדרך המעוותת בה חמאס וארגוני הטרור בעזה משחקים בדעת הקהל בעולם.
אחד המושגים שהזכרתי בפרק השני היה דעוה (Dawah, دعوة). המקור של המנהג חוזר לראשית האיסלאם, עוד לפני ההיג’רה ב-622 לספירה. ההיג’רה מציינת את ראשית האיסלאם, הפיכתה מכַּת קטנה עם כמה מאמינים לדת. לפני ההיג'רה, הגירתו של מוחמד ממכה לית’ריבּ עם עדת מאמיניו, הוא שלח את מֻסְעַבְּ בּן עֻמַיְר מטעמו לית’ריב שיתחיל ללמד את תושבי המקום …
במשך עשרות שנים בהן מתנהל הסכסוך הישראלי-פלסטיני, ניטשת מלחמת נרטיבים אינטנסיבית. מאז ומעולם, הייתה הלגיטימיות של חמאס אחד מסלעי המחולקת המרכזיים. פיגועי ההתאבדות הרצחניים של ימי אוסלו והאינתיפאדה השנייה כבר נשתכחו מהשיח וגם ירי הרקטות החוזר ונשנה על אוכלוסייה אזרחית נותר לכל היותר כנושא שנוי במחלוקת. עכשיו, נראה שהפשעים נגד האנושות שנעשו במסגרת המתקפה הברברית …
כך חמאס נערך למלחמה עם ישראל בכל החזיתות – כולל המרחב התקשורתי והדיגיטלי פרטים נוספים »
