עד 1967 מצרים היו אלו ששלטו על חצי האי סיני וגם על רצועת עזה. דבר שהקל מאוד על האידיאולוגיה של האחים המוסלמים לפעול ברצועת עזה. רצועת עזה שהייתה רחוקה מאזורי ממשל גם לאורך כל התקופה של האימפריה העות'מנית וגם אחרי כן בתקופה הבריטית. בשל המרחק מהמרכז הפוליטי והכלכלי, לאורך תקופה ארוכה רבים מתושבי עזה היו עניים ויותר קרובים למסורת. דבר נוסף זה הקל על פעילות הדעווה (Daawa – הפצת הבשורה) של ארגון האחים המוסלמים.
במלחמת העצמאות של ישראל לאחים המוסלמים היו 3 חטיבות של לוחמים, פרט לזה הארגון לא היה בעל אופי צבאי/מלחמתי. הארגון היה בעל אופי רעיוני, על-איסלאמי בלבד. לאורך התקופה שמצרים שלטה על רצועת עזה, האזור שימש יותר כקדמת בסיס צבאי מול ישראל. לכן היה באזור שילוב של ממשל צבאי מצרי, וממשל אזרחי פלשתיני שהמצרים עודדו. החוסר אחידות בסמכות איפשר לאחים המוסלמים להמשיך לפעול בקלות בחברה האזרחית, כארגון שמפיץ אידיאולוגיה אך גם השכלה, מנגנוני תמיכה וחברה.
השייח אחמד יאסין, נולד בין 1929-1937 (במקומות שונים רשום אחרת). הוא נולד בכפר קרוב לאשקלון ואז משפחתו עברה למחנה פליטים באזור רצועת עזה. בגיל צעיר נפצע בצוואר כנראה במשחק או מכות עם חברים ושותק בכל גפיו. יחד עם בעיות רפואיות נוספות הוא נאלץ ללמוד בבית למרות שהתקבל לאוניברסיטת אל-אזהר בקהיר. (אוניברסיטת אל-אזהאר היא אחת הוותיקות בעולם, בת מעל 1000 שנים, ובין הבכירות בעולם המוסלמי. משלבת לימודי דת ולימודי חול).
בזמן הלימודים שלו בבית התחיל להתקרב ויש תיעוד שלו כחבר ופעיל באחים המוסלמים מאז 1955. בשנת 1957 הוא קיבל תפקיד רשמי בתנועה במנגנון הדאעווה.
כחלק מהפעילות ההטפה שלו, הוא החל לפגוש אנשים אחרי דרשת יום השישי (הדרשה החשובה ביותר בתרבות המוסלמית) ולשאת נאומים ולהעביר שיעורים. היכולת הרטורית שלו, והיכולת לשלהב קהל ולהעביר מסר, גרמה להעסיק אותו בתור מורה בבית ספר יסודי.
בשנת 1964 הוא הצליח לבסס את עצמו מעט כלכלית בזכות עבודת ההוראה שלו, וכך איפשר לעצמו ללכת להמשיך לימודים במצרים. הוא המשיך להיות פעיל בארגון האחים המוסלמים, במצרים שהיה מחוץ לחוק כבר מאז 1948. כתוצאה מפעילות זאת הוא נעצר, וישב כחודש במעצר במחנה עצורים בעזה. בתקופה הזאת, ראשית-אמצע שנות ה-60 התנועה הייתה מבוססת די טוב רעיונית ומבחינת פעילות פוליטית ברצועת עזה.
ב-1967 אחרי מלחמת ששת הימים, רצועת עזה עברה לשליטה ישראלית. ב-1968 אחמד יאסין מונה למנהיג האחים המוסלמים ברצועה. בעוד שיצאו מעזה פיגועים על ידי הארגונים פת"ח, אש"ף והפדאיון, האחים המוסלמים פעלו ללא אלימות. בשנות ה-70 אחמד יסין המשיך לפעול במישור הפוליטי והאזרחי ורשם עמותות סיוע שונות גם בישראל, תחת הממשל הצבאי. כל העמותות קיבלו שמות אזרחיים ולא קושרו לאחים המוסלמים, והיו חוקיות לגמרי בארץ.
ב-1978 הוא היה גם מהמקימים של האוניברסיטה האיסלאמית בעזה. ששילבה בהתחלה לימודי דת ושפה ערבית בלבד. עם הזמן האוניברסיטה התפתחה ובשיא היו בה עוד הרבה חוגים, גם לימודי מדע ורפואה. זו הייתה האוניברסיטה הערבית הראשונה בארץ.
ב-1984 לראשונה נעצר אחמד יסין בארץ בגלל שנתפס נשק בארגון שלו. הוא שוחרר ב-1985 בהסכם ג'בריל וחזר לפעילות שלו. שחרורו מהכלא הביא לו עוד כוח וכבוד. אז הוא הטיל על יחיא סינוואר להתחיל לחפש ולרדוף משתפי פעולה עם ישראל ועל סלאח שחאדה להתחיל להקים ולאמן לוחמים.
הפעילות הצבאית הגלויה, והשינוי מהפרדיגמה של האחים המוסלמים של בעיקר פעילות דאעווה, היא זו שהביאה להקמת הארגון החדש, החמאס. חמאס זה ראשי תיבות בערבית: תנועת ההתנגדות האיסלאמית (חאראקת אל-מוקוואמה אל-איסלמייה). הכינוי שלה כתנועה איסלאמית ולא תנועה פלסטינית היא אחד הדברים שמקשרים אותה לתנועת האחים המוסלמים, הראייה הרחבה יותר מעבר לגבולות הארץ, דבר שמאפשר לה אידיאולוגית לפעול בשיתוף פעולה עם כל מוסלמי ולגייס כסף מכל מוסלמי.
