זהו אחד המושגים הכי מזוהים עם האיסלאם, אך גם אחד הערטילאיים ביותר עם אין ספור הסברים, פירושים ומשמעויות גלויות ונסתרות. הפרוש המילולי של המילה ג’יהאד הוא מאמץ. היא מופיעה בקוראן לא מעט בהרבה הטיות שונות. כמו כן יש המון חדית’ים (סוג של תושב"ע).
מה פירוש המילה גי'האד?
הפירוש המילולי של המילה גי'האד הוא מאמץ, במיוחד מאמץ למטרה מקודשת מסוימת. מגוון הפרשנויות מחלקות את המושג בין ג’יהאד גדול וקטן, פנימי וחיצוני, צבאי ואחר. המושג הוא עצום ואני ממש מפשט את משמעויות, כי נכתבו ונכתבים ספרים שלמים על המילה הזאת.
החלק הבסיסי זה הג’יהאד המוכר, הישן וה"טוב" וזה מלחמת קודש. מלחמה בשמו של אללה, בין אם זה לכבוש שטח אדמה ובין אם זה להשמיד כופרים. בגדול, התפיסה הבסיסית של האיסלאם מחלקת את העולם לשנים, דאר אל-איסלאם (בית האיסלאם) וַּדאר אל-חרבּ (בית המלחמה) והמטרה של המוסלמים, להפוך את כל העולם לבית האיסלאם.
הכיוון הוא חד סטרי, ושטח שהפך לשטח האיסלאם לא יכול לחזור חזרה לשטח המלחמה. כל שטח שהאיסלאם הוא לא הריבון בו, הוא שטח שיש להשתלט עליו בסופו של דבר. בסופו של יום, כאשר כל העולם יהיה תחת שלטון האיסלאם, יבוא המשיח.
המלחמה על השטח שהוא לא איסלאמי היא היא מלחמת הקודש, במיוחד אם זהו שטח שהיה תחת שליטה מוסלמית והפך לשליטה לא מוסלמית. העיקרון הזה הוא לדעתי אחד העקרונות שהופך את האיסלאם במהותו לדת משיחית, שיש לשאוף לאחרית הימים. התאריך של אחרית הימים הוא לא מוגדר.
פסקי הלכה מסוימים מתייחסים לג’יהאד המלחמתי כאל כתרומה שניתן לייחס למאמץ המלחמתי, החל מלהכין אוכל לחיילים ועד לפרסם פוסטים בפייסבוק. בגלל שהמושג הזה כל כך חזק וטעון, ניתן להשתמש בו לכל דבר שעוזר למאמץ המלחמתי, ומוּג’היד (Mujahid) הוא תואר כבוד שניתן למי שעוזר למאמץ המלחמתי בין אם הוא לוחם בשטח או לא, וכולם רוצים להיות מוּג’היד.
בזרמים יותר מיסטיים של האיסלאם יש דיבור על ג’יהאד כמאמץ, לשיפור עצמי, מאמץ להתמודד מול יצרים ועמידה במבחני האל.
מי שמת בזמן עשיית ג’יהאד, נהיה שהיד. פרוש המילה שהיד, הוא עד. מישהו שהוא עד לכוחו של האל. מוות במות קדושים, מקנה כניסה ישירה לגן העדן ומחילה על החטאים. המסורת המיוחסת לגבי 72 בתולות שמקבל השהיד בגן העדן הוא שילוב של פרשנויות שונות למתנות שהשהיד מקבל כפי שמופיעות בקוראן. אין בקוראן איזכור מפורש ל-72 בתולות.
לפי ההלכה המוסלמית, יש 5 עקרונות יסוד באיסלאם הסוני
- שַׁהַאדָה – עדות, הפסוק הראשון שכל מוסלמי אומר בכל תפילה, שאין אלוהים מלבד אללה ומוחמד הוא שליחו.
- צלאת – תפילה, 5 תפילות ביום.
- זַכַּאת – תרומות, בעצם דת קהילתית, סוציאלית.
- צום – חודש הרמדאן
- חג’ – עליה לרגל למכה, מעשה שכל מוסלמי חייב בו פעם בחיים.
עקרון נוסף באיסלאם השיעי
הוא הג’יהאד. עיקרון היסוד הזה קיים רק באיסלאם השיעי (איראן למשל).
