אזהרה
לקח לי הרבה זמן להיות שלם עם החלק הזה. חלק מאוד נתון למחלוקת שאין עליו הרבה חומר. התוכן אמור להיות הרבה יותר מורכב, ואני מפשט אותו מאד! רוב הדברים כאן הם ניסוח שלי.
משיחיות היא תפיסה שמקורה ביהדות וכנראה קיימת במקביל גם בכמה דתות במזרח. מהיהדות התפיסה המשיחית הגיעה גם לאסלאם, הנצרות ומשם להרבה דתות שהמשיכו להתפתח וזרמים דתיים שנולדו. המהות של התפיסה המשיחית שיש אחרית הימים כלשהי, העולם/חברה צריכים לעבור מטמורפוזה לשלב הבא. זהו שלב שיגיע או בעצמו או שיש איזושהי דמות שצריכה להגיע והיא תבשר עליו.
התפיסות המשיחיות מתחלקות לכמה חלקים
- משיחיות פסיבית – יום יבוא, יגיע המשיח והכל יהיה טוב. לדוגמה פתאום יבוא איש רכוב על חמור לבן שעושה נסים. או ווריאציה אחרת, כמו שהיה לדוגמה עם לוח השנה של האינקה, שהיה אמור להיגמר בשנה מסוימת ואז … אחרית הימים, או סוף העולם.
- משיחיות חצי פסיבית – אם מרבים בסדרה של מעשים, מקפידים על סט ערכים כלשהו, כל הפרמטרים בעולם יסתדרו ותגיע אחרית הימים. לדוגמה, לעודד מספיק יהודים לארץ הקודש ואז יגיע המשיח. לשמור מצוות וזה יביא את הגאולה.
- משיחיות אקטיבית – על המאמינים לייצר סביבה שמתאימה לאחרית הימים, לשפר את העולם, לדוגמה לכבוש מספיק שטח, להמיר מספיק אנשים לדת מסויימת, לבאר את העולם מאנשים מסוימים.
בכל הדתות אחרית הימים היא נירוונה, שלווה מושלמת. אבל אחד ההבדלים שיש בין הדתות השונות זה מה קורה לפני כן. יש המאמינים שפשוט מגיע השלב של השלווה, ויש (לדעתי זה הרוב) שמאמינים שלפני אחרית הימים יהיה כאוס, ומתוכו תגיע הישועה. גם כאן זה לא אומר על התפיסה המשיחית אלא התפיסה התאולוגית. יש שיגידו מלחמת גוג ומגוג תגיע מעצמה, ויש שיגידו שצריך להביא או ליצור את התנאים ממנו תבוא הגאולה. הגאולה שמגיעה מתוך כאוס, יכולה להגיע גם על ידי "משיח" שקר שפתאום מופיע ומתחילים לצוץ אסונות ואנשים מתים, או כמו בנצרות, 4 פרשי האפוקליפסה.
המשיחיים האקטיביים שמאמינים שיש להביא את הגאולה בעשייה, אם הם מאמינים באפוקליפסה לפני כן, יש שינסו לייצר אותה. להתחיל מלחמה קיצונית או לייצר אלימות מאוד קיצונית. תפיסת העולם של המשיחי יכולה למשתנות לאורך זמן. ככל שלראייתו הגאולה רחוקה יותר, הוא רואה ספקטרום יותר רחב, שדה ראייה יותר רחב. ככל שהגאולה קרובה אליו, שדה הראייה מצטמצם יותר ויותר. עד שהוא ממש קו. ברגע הזה, המשיחי חווה סוג של חוויה דתית, סוג של אקסטזה, שהוא לא תמיד מודע למעשיו והכל קביל ולגיטימי כדי להגיע למטרה. ככל שהמאמין המשיחי קרוב יותר ליעד, הוא יהיה יותר להוט ויהיה מוכן לעשות דברים יותר קיצוניים כדי לקדם את המטרה. הקרבה ליעד, לא חייבת להיות ממשית אלא אם הוא משוכנע אם זה בעצמו או על ידי מישהו אחר.
כאשר המאמין המשיחי, מגיע ליעד ושום דבר לא מתרחש, לרוב יקרה אחד משני הדברים הבאים, או מציאת "תירוץ" או הסבר אחר איפה הייתה הטעות. לדוגמה בפרשנות, בחישוב התאריכים או כל דבר אחר. אפשרות נוספת היא התפכחות פתאומית, כמו בן אדם שהתעורר מחלום. בסיטואציה אחרת המשיחי יכול להבין שהוא לא התאמץ מספיק, ויגביר את המאמץ להבא, יפעל בדרכים יותר קיצוניות.
האידאולוגיה המשיחית יכולה להיות כחלק מתפיסה דתית של חברה או כתוצאה מהטפה של מנהיג כריזמטי מספיק. מה שמחזק תפיסות משיחיות, זה כאשר קורים מקרים, שעל פניו יש להם תוצאה אחת אפשרית, ואז זה מתורגם כנס, ונסים זו ההוכחה לקיום האלוהות.
זו ההקדמה. בכתבה הבאה יהיה את החיבור בין המשיחיות, לבין עולם האסלאם במיוחד הרדיקאלי, שהחמאס הוא חלק ממנו.
